אביב, המוזיקה המזרחית: לדף הבית

אביבהמוזיקה המזרחית

חיפוש שיר

מהפיוטלקסטה

שירים, סיפורים ואקורדים: אוצרות המוזיקה המזרחית בישראל, מהפיוט התימני ועד הלהיט של השנה.

על הפרויקט

להנגיש את אוצרות המוזיקה המזרחית לדורות הבאים, ולתת להם מקום ראוי בזירה התרבותית.

החזון של הפרויקט הוא להנגיש את אוצרות המוזיקה המזרחית לדורות הבאים, ולתת להם מקום ראוי בזירה התרבותית המקומית והבינלאומית. הפרויקט מתמקד בתיעוד, מחקר, הפקה והפצה של נכסי צאן־ברזל מהתרבות המזרחית בישראל, לצד תמיכה וקידום ביצירה חדשה בז׳אנר.

סיפורים מהארכיון

ציר ההקלטות

כל עמודה היא שנת הקלטה, כל בלוק הוא שיר בצבע המדור שלוכל שורה היא שנת הקלטה, כל בלוק הוא שיר בצבע המדור שלו

    1. ללא שנה
  2. שנות ה־60
    1. 1960
    2. 1961
    3. 1967
    4. 1969
  3. שנות ה־70
    1. 1972
    2. 1975
    3. 1976
    4. 1977
    5. 1979
  4. שנות ה־80
    1. 1980
    2. 1981
    3. 1982
    4. 1983
    5. 1984
    6. 1986
    7. 1987
    8. 1989
  5. שנות ה־90
    1. 1990
    2. 1991
    3. 1992
    4. 1995
    5. 1996
    6. 1997
    7. 1998
    8. 1999
  6. שנות ה־2000
    1. 2001
    2. 2002
    3. 2004
    4. 2009
  7. שנות ה־2010
    1. 2010
    2. 2013
    3. 2015
    4. 2016

שורשים: מן הפיוט אל הזמר

הקלטות ⁦1960–2015⁩

לכל המדור

פיוטי הקודש של יהודי תימן, מרוקו, חלב ובוכרה, שהושרו בחתונות, בשבתות ובלילות של שירת הבקשות, הגיעו לישראל עם העולים. מתוכם צמח הזמר המזרחי הישראלי: אותם טקסטים ואותן מנגינות עברו מבית הכנסת והחפלה אל הרדיו, אל התקליט ואל הבמה.

הגיטרה המזרחית

הקלטות ⁦1967–2010⁩

לכל המדור

בשנות השבעים הביאו נגנים מן החפלות, החתונות והמועדונים של תל אביב את הגיטרה החשמלית אל המוזיקה המזרחית, וניגנו בה בסגנון הבוזוקי של אריס סאן לצד השפעות מן הרוק. הקלטות שלהם נמכרו בתחנה המרכזית הישנה של תל אביב, וצליל הגיטרה הזה נעשה לאחד מסימני ההיכר של הז׳אנר.

דור הזהב

הקלטות ⁦1972–2009⁩

לכל המדור

שירים מזרחיים מפעם הם חלק חשוב מהתרבות הישראלית, שנולדו מהמסורות המוזיקליות של יהדות המזרח והמגרב. הם משלבים מקאמים, קצב ונשמה, מביאים סיפורי געגוע, אהבה וחיים, והיו הבסיס שממנו צמחה המוזיקה המזרחית־ישראלית של היום.

המזרחית במרכז

הקלטות ⁦1991–2016⁩

לכל המדור

מסוף שנות ה-90 עברה המוזיקה המזרחית מתוכניות רדיו ייעודיות אל לב הפופ הישראלי: זמריה זכו בתארי זמר וזמרת השנה, הופיעו בהיכל התרבות ובקיסריה, ובשנים האחרונות הם ממלאים פארקים ואצטדיונים. הפרק הזה עוקב אחרי השירים שהביאו אותה לשם בשנות התשעים, אחרי שרית חדד ואייל גולן בשנות האלפיים, ואחרי הדור שבא אחריהם.

ראיונות

לכל המדור

הראיונות עם היוצרים והנגנים מביאים את סיפורם האישי של האנשים שמאחורי המוזיקה: זיכרונות, השראות, מסורות, רגעי פריצה ואתגרי הדרך. דרך קולם נחשפת ההיסטוריה החיה של המוזיקה המזרחית ושל התרבות שעמדה מאחוריה, ונשמר הידע שעבר מדור לדור.

שמעו את המקאם

המוזיקה המזרחית בנויה על מקאמים: סולמות עם צלילים שאין בפסנתר, רבעי טונים שנמצאים בין הקלידים. לחצו על מקאם כדי לשמוע אותו עולה, צליל אחר צליל.

  • ראסט

    האם של המקאמים. הצליל השלישי נמוך ברבע טון, ולכן הוא לא מז׳ורי ולא מינורי.

  • ביאת

    רבע טון כבר בצליל השני. רך וחם, ונשמע הרבה בפיוט ובזמר.

  • צבא

    מקאם הקינה והגעגוע. הצליל הרביעי יורד, והמנגינה נשמעת כאילו היא נשברת.

  • חג׳אז

    הצליל המזרחי שכולם מזהים: קפיצה רחבה בין הצליל השני לשלישי.

  • נהוונד

    קרוב לסולם המינורי המערבי, ולכן מוכר גם לאוזן אירופית.

  • כורד

    מינורי ונוגה, בלי רבעי טונים. הצליל השני נמוך, צמוד לראשון.

  • עג׳ם

    כמעט זהה לסולם המז׳ורי המערבי: בהיר, ישר ושמח.

הסימן חצי במול מסמן צליל נמוך ברבע טון, והמדרגות מראות את המרחק בין הצלילים. הסולמות לפי Maqam World; הצליל מסונתז בדפדפן, ושום דבר לא מתנגן בלי לחיצה.

עלו לאחרונה