מגינה בקריית אונו לחפלות
אחרי נישואיו ב־1973 עבר הזמר רמי דנוך לקריית אונו. בגינה הציבורית בשכונה פגש את קרוב משפחתו, הגיטריסט יהודה קיסר, שניגן אז שירי רוק, והציע לו לנגן איתו מוזיקה מזרחית (מעריב, 2021). כאן חדשות השוותה את המפגש הזה לפגישה בין מיק ג׳אגר לקית׳ ריצ׳רדס (כאן חדשות, 2023).
בזמן שירותו הצבאי ליווה דנוך בכלי הקשה את הופעותיה של אהובה עוזרי. בסוף 1973 הקים להקה שהופיעה בחתונות ובמועדונים ושילבה כלים מזרחיים ומערביים (יואב קוטנר, סטריאו ומונו). בוויקיפדיה העברית שנת ההקמה היא 1974 (ויקיפדיה). על אף שמה, לא היה בלהקה עוד (סטריאו ומונו).
המוזיקה הזאת נשמעה בחתונות, במסיבות פרטיות ובמועדונים כבר מסוף שנות החמישים. לפי האתנומוזיקולוג אדוין סרוסי, היא הגיעה לציבור הרחב רק בראשית שנות השבעים, כשקמו אולפני הקלטה שהתמחו בה והופיעו דוכנים למכירת קלטות בתחנה המרכזית הישנה בדרום תל אביב (סרוסי, תיאוריה וביקורת, 1999). לפי קוטנר, אחרי מלחמת יום כיפור התפתח מסחר בקלטות שהקליטו אנשים פרטיים בחפלות, ועד 1975 הוא התרחב מאוד (סטריאו ומונו: צלילי הכרם).
הקלטת שהגיעה לאחים אזולאי
לדברי דנוך, הלהקה הקליטה את עצמה בחזרה, על טייפ סלילים, והוא שכפל את הקלטת כדי לחלק לחברים ולמשפחה. אחר כך התחילו חברים לספר לו ששמעו את השירים בתחנה המרכזית בתל אביב, והוא הבין שמעתיקים את הקלטת בלי ידיעתו. מאיר אזולאי, מחברת התקליטים האחים אזולאי, שמע את הקלטת והציע ללהקה להקליט תקליט (מעריב, 2021). בראיון אחר סיפר דנוך שהדפיס 500 עותקים של הקלטת (מעריב, 2017). קוטנר מביא גרסה אחרת: מאיר אזולאי שמע את הלהקה באחת מהופעותיה (סטריאו ומונו).
באותה תקופה שרו בחפלות רבים מאותם שירים גם דקלון והגיטריסט משה בן מוש, הצמד שנקרא "צלילי הכרם". לפי קוטנר, השמועה שדנוך עומד להוציא אלבום דחפה את האחים ראובני להקליט את צלילי הכרם, וכך יצאו ב־1975 שתי קלטות עם מבחר שירים דומה מאוד (סטריאו ומונו: צלילי הכרם). בן מוש טוען שדנוך וקיסר למדו את השירים מקלטת הופעה של צלילי הכרם (דודי פטימר, דודיפדיה). דנוך אומר שהכיר את השירים מילדותו ושאלבומו יצא שלושה חודשים קודם (מעריב, 2017). התחרות בין שתי הלהקות נמשכה לאורך כל שנות השבעים (סטריאו ומונו: צלילי הכרם).
לפי קוטנר, אלבומם של צלילי העוד יצא תחילה כקלטת ובאמצע 1975 גם כתקליט. על העטיפה לא הופיע צילום של הלהקה, אלא ציור של תימנים רוקדים ליד נרגילה והכיתוב "ביצוע מקורי" (סטריאו ומונו). לדברי דנוך, הרדיו לא השמיע אותם, והמדד להצלחה היה המכירות של התקליטים והקלטות בתחנה המרכזית (מעריב, 2021). קוטנר, לעומת זאת, כותב שביצועיו של דנוך הושמעו לא מעט ברדיו (סטריאו ומונו: צלילי הכרם).
שלושה שירים מאותן שנים
הלהיט הגדול של האלבום היה חנה׳לה התבלבלה, פזמון של נתן אלתרמן שלפי קוטנר היה ללהיט המזרחי הגדול ביותר של שנות השבעים (סטריאו ומונו: צלילי הכרם). ביום העצמאות 1977 ביצע אותו דנוך בתוכנית הטלוויזיה המרכזית (סטריאו ומונו, מעריב, 2017).
ב־1976 הקליטה הלהקה את אני גדליה, פזמון של אלתרמן ומשה וילנסקי. בהקלטה הזאת כבר ניגן בגיטרה החשמלית יוסי פיאמנטה (סטריאו ומונו).
ב־1975 יצא גם אלבום הבכורה של אהובה עוזרי, ושיר הנושא שלו הוא היכן החייל. לפי דיווחים לא רשמיים נמכרו ממנו 300 אלף עותקים, אף ששיריו כמעט לא הושמעו ברדיו הממלכתי (תרבות.il).
המהפכה המזרחית
קוטנר מתאר את צלילי העוד וצלילי הכרם כשתי הלהקות שהובילו את "המהפכה המזרחית" במוזיקה הישראלית בשנות השבעים. לדבריו, צלילי העוד נשמעו קרובים יותר לרוק, וצלילי הכרם שמרו על הזיקה העממית (סטריאו ומונו). סרוסי כותב שחנה׳לה התבלבלה סלל את הדרך לכניסת ה"מזרחיות" אל לב המוזיקה הישראלית (סרוסי). ב־2023 דיווחה כאן חדשות שדנוך מוציא ביוגרפיה ומציין 50 שנות יצירה (כאן חדשות).