פיוט ושירת הבקשות

שירה לפני עלות השחר

יהודי מרוקו נוהגים להשכים קום בשבתות שבין סוכות לפסח ולשיר בבתי הכנסת את פיוטי שירת הבקשות מתוך הקובץ "שיר ידידות" (אתר הפיוט והתפילה: שיר ידידות ושירת הבקשות). מקור המנהג בצפת, שם נוצר בעקבות הקבלה של האר"י, ולמרוקו הוא הגיע ככל הנראה בידי שליחים מארץ ישראל (אתר הפיוט והתפילה).

כבר באיגרת מצפת משנת 1603 מתואר השמש הקורא לקהל לקום לבקשות חצי שעה לפני עלות השחר, והשירה נמשכת עד אור היום (אתר הפיוט והתפילה: הרקע ההיסטורי של שירת הבקשות).

צפת, פאס וחלב

לפי החוקר יוסף טובי, שירת הבקשות נוצרה בצפת, בפאס ובחלב, והשתתפו בה כל בני הקהילה. הבקשות הושרו בנעימות שנלקחו משירת העם של השכנים: קסטיליאניות בבלקן, בצפון אפריקה ובמזרח, ברבריות בצפון אפריקה, וערביות ותורכיות במזרח (אתר הפיוט והתפילה).

הדמות המרכזית בשירה הזאת היא רבי ישראל נג'ארה, שנולד בצפת, כנראה בשנת 1555, ופרסם את "זמירות ישראל" בצפת (1587), בסלוניקי (1599) ובוונציה (1600). הוא סידר את שיריו לפי המקאמים, והחוקרים ואנשי הבקשות בירושלים מסכימים שספרו הוא מקור הבקשות של יהודי חלב (אתר הפיוט והתפילה). בספר "שירי זמרה" משנת 1936 יש שמונה פיוטים שלו, המספר הגדול ביותר בספר מפרי עטו של משורר אחד (אתר הפיוט והתפילה). על המסורת החלבית מבוססת גם שירת הבקשות הירושלמית של היום (ויקיפדיה: שירת הבקשות).

המגע עם המוזיקה של הסביבה התרחש גם בבתי הקפה של האימפריה העות'מאנית. בית הקפה הראשון נפתח באיסטנבול בשנת 1554, ואחריו נפתחו בתי קפה בקהיר, בדמשק, בחלב ואף בצפת, ושם נחשפו יהודים לשירים ולמוזיקה של העולם החילוני (אתר הפיוט והתפילה). במרוקו כולל הקובץ "שיר ידידות" פיוטים מימי משוררי ספרד ועד פיוטים של עורכיו עצמם, כמו רבי דוד קיים (אתר הפיוט והתפילה). הקובץ נדפס במרקש בשנת 1921 (ויקיפדיה: שירת הבקשות).

בישראל נמשך המנהג עם עליית יוצאי ארצות המזרח וצפון אפריקה. בירושלים קמים לבקשות בבתי הכנסת עדס ומוסיוף, ובצפת נמשכת המסורת יותר משלושים שנה בבית הכנסת אבוהב שבעיר העתיקה (ויקיפדיה: שירת הבקשות).

נג'ארה התאים מילים עבריות למנגינות עממיות, בעיקר תורכיות, ואף כתב שירים במשקל ובחריזה של שירי הסביבה. הנוהג הזה עורר עליו ביקורת, אך התפתח מאוד אחר כך בקרב פייטני צפון אפריקה (אתר הפיוט והתפילה: על דמותו של ר' ישראל נג'ארה). לפיוטו יה ריבון עלם חוברו עשרות לחנים, והספרדים שרים אותו בשירת הבקשות (ויקיפדיה: יה ריבון עלם).

מהבקשות אל הבמה הישראלית

ג'ו עמר, מחלוצי הזמר המזרחי, כתב באוטוביוגרפיה שלו שמה שכונה "מוסיקה מזרחית" היה בעיניו שירה ערבית שהולבשה על מילים עבריות, כפי ששרו אותה בבקשות ובשמחות של יוצאי ארצות ערב, להוציא את ארצות המגרב כמו מרוקו ואלג'יריה (הספרנים, בלוג הספרייה הלאומית).

לפי אתר הפיוט והתפילה, הפיוט דרור יקרא פרץ לתודעה הישראלית עם ביצועו של שלמה בר והברירה הטבעית, ולבר נזקפת זכות ראשונים בהבאת הפיוט והמוסיקה של הקהילות הספרדיות אל התרבות הישראלית (אתר הפיוט והתפילה: דרור יקרא). הפייטן ליאור אלמליח, השר עם בר בסרטון שבעמוד השיר, נמשך כבר בילדותו לשירת הבקשות ולמד מגיל 13 אצל הפייטן נסים שושן (ויקיפדיה: ליאור אלמליח).

הסרטון בעמוד זה הוא פרק בסדרה "כאן פיוט" של כאן דיגיטל, שכתב והגיש עודד הרוש, וצולם בבית הכנסת אבוהב בצפת (ערוץ כאן דיגיטל ביוטיוב).