צלילי הליל (באו הצלילים)

ביצוע: אריס סאן
מילים: יובב כץ
לחן: אריס סאן
שנת היצירה: 1968
אלבום: Aris San-Seegal, חיים משה-אהבת חיי

מהרגע שאריס סאן ירד מהאונייה בחופי ישראל, עברו כעשר שנים עד שהפך לגיבור תרבות ישראלי.

סאן הגיע לישראל בשנת 1957 כנער בן 17, נגן גיטרה ובוזוקי מוכשר לטובת עבודה מזדמנת בנגינה במועדונים.¹ באותה התקופה, הז'אנר המזרחי היהודי לא היה קיים כסצנה תרבותית מוגדרת ומאורגנת, אלא בתור גורם משפיע מינורי על 'שירי ארץ ישראל' כמו אצל שושנה דמארי, או, בסצינות מקומיות לפי מדינות המוצא של העולים, אשר קיבלו זמן שידור מזערי ברדיו הממלכתי תחת הכותרת 'פולקלור'.²

אחת מאותן סצינות מקומיות 'פולקלוריסטיות' הייתה של עולים מיוון והבלקן, בעיקר ביפו, אשר במרכזה היה המועדון 'אריאנה', שבו התחיל אריס סאן את המסלול שלו בישראל, ושם הוא התפרסם כזמר מוביל.

זהותו של אריס סאן כ'פנים' הצעירות והמודרניות של המועדון, השפיעה על המוניטין של המועדונים היוונים, שהפכו מבעלי שם מפוקפק ו'נמוך' לפופולריים בקרב הקהל הרחב שכלל אנשי תרבות, תקשורת וצבא מתל אביב.³

באותו עשור, אריס סאן הספיק להתערות עם אנשי חברה ותרבות מובילים, להפוך לאיש עסקים ולפתוח מועדונים משלו. הוא שיפר את ידיעותיו בשפה העברית, וצבר אהדה רבה בקרב הציבור דרך הופעות והקלטות של שירים ביוונית (כמו 'בומפם'). גם השתתפותו בסרט 'פורטונה' בבימויו של מנחם גולן הקנה לו פופולאריות רבה.

השירים הראשונים שהלחין בעברית היו- 'למה שותק הפעמון', ו-'אתה ואת', למילותיו של יהודה אופן בביצוע משותף עם הזמרת ג'ודי אלמה.⁴ הלחנים היו בסגנון 'ארצישראלי', שדמה לחלק המזרח אירופי של המוזיקה היוונית, ו'טביעת האצבע' של אריס סאן נשמעה בעיקר בקטעי הגיטרה האופייניים לו.

הניסיון הבא של אריס סאן ליצור שירים עבריים בשנת 1968, עשור לאחר הגעתו לישראל, כבר הותיר חותם משמעותי בתחום המוזיקה הישראלית. הוא הלחין שני שירים עבור הזמרת דליה עמיהוד - 'סיגל', שאותו לבסוף סאן ביקש לבצע בעצמו, ו'צלילי הליל'. הראשון, גם הוא בסגנון ה'ארצישראלי', שסאן פנה אליו, הצליח באופן מיידי. השיר השני, בסגנון 'מזרחי' יותר, לא זכה להצלחה מיידית אלא שהצלחתו התרחשה בתהליך איטי. עם זאת, תהליך זה מעיד על המסע של סאן ועל מקורות יצירתו בתחום המוזיקה הישראלית, כמו גם על ההשפעות ההדדיות שלו בסצינת המוזיקה המקומית.

המילים של 'צלילי הליל' נכתבו בידי יובב כץ, שהגיע מעולם הלהקות הצבאיות שם ביים וכתב. הביצוע הראשון של השיר היה של דליה עמיהוד, לעיבוד של מרטין מוסקוביץ בסגנון פסטיבלי הזמר. העיבוד של מוסקוביץ טשטש את המאפיינים המזרחיים בלחן של סאן. השילוב בין הסולם המינורי למקאם היווני 'סבאח' בפתיח השיר, איבד את בביצוע של מוסקוביץ את האופי היווני שלו. גם ה'פוטנציאל' לשירה של חלק מהשורות, למשל 'עם הרוחות והטללים' לא באה לכדי מימוש בביצוע המערבי של עמיהוד, שמסמל את השתלבותו והשפעתו של סאן על המיינסטרים הממסדי ושירי הלהקות הצבאיות, ולא רק על המוזיקה המזרחית. שירים נוספים שביטאו את ההשפעה הזאת הם 'סיגל', 'תל אביב', ו-'בחיים הכל עובר' (אותה שרה יוצאת להקת גייסות השריון עליזה עזיקרי שגם הפכה לזוגתו של סאן).

הביצוע הבא שיצא באותה תקופה - של סאן בעצמו. בביצוע שלו סאן הדגיש את פתיחת הגיטרה החדשנית שלא הובלטה בגרסה של עמיהוד. המקאם 'סבאח' בו כתוב הפתיח מכיל שלושה צלילים צמודים במרווח של חצי טון אחד מהשני (מי-פה#-סול-להb), ונחשב 'חריף' ומלנכולי. שילוב ההרמוניה של סולם מינורי עם מלודיה של מקאם 'סבאח' אפשרית רק בגרסה היוונית שלו מכיוון שהיא חסרת רבעי הטון (בניגוד לגרסה הערבית והטורקית של המקאם). תשובות הגיטרה בבתים, שירה יותר מודגשת ('סטקטו'), ותפקידי הגיטרה והתופים, הבדילו את הביצוע של סאן מזה של עמיהוד. אך השירה המעודנת של סאן, מבחינת סלסולים והפקת הקול, הדגישה את הניסיון שלו לשיר ולהשתלב בעברית, יותר מאשר את הסגנון היווני שלו.

הביצוע המשמעותי הבא, הוא זה שהפך את השיר למרכזי בז'אנר המזרחי. הוא נכלל (תחת השם 'באו הצלילים') באלבום השלישי של חיים משה 'אהבת חיי', והוא זה שסימן את הפריצה של קריירת הסולו שלו. את האלבום הפיק משה בן-מוש, מייסד להקת 'צלילי הכרם' אשר חיים משה שימש כזמר שלה בשנות פעילותיה האחרונות. בן-מוש, שהושפע מאריס סאן באופן עמוק, היה מהאחראים לתבנית הצליל האופיינית של הפופ הים-תיכוני בשנות השמונים, דרך עבודתו כיוצר, גיטריסט ומפיק מוזיקלי.⁵ אחד האלבומים המרכזיים שעיצבו את סגנון זה היו 'אהבת חיי', אשר שילב בין הגיטרה המזרחית בהשפעת אריס סאן ומוזיקה ערבית, צלילי סינתיסייזר, ושירה מסולסלת שנרכשה בבית הכנסת התימני על גבי לחנים מגוונים-מקוריים ('אהבת חיי'), יווניים ('אמא') וערביים ('לינדה לינדה').

יתכן שהחידוש של משה ל'צלילי הליל', הוא זה שמזוהה ביותר עם השיר עד היום, ומשקף את ההשפעה של אריס סאן על המוזיקה הים-תיכונית - עם אלתור גיטרה ארוך של בן-מוש - 'תקסים' על גבי מקאם 'סבאח'. השירה מרובת הסלסולים של משה, עם ההגייה התימנית 'משלימה' את המעבר של הלחן מהגרסה ה'ארצישראלית' הראשונית - אל מיצוי הפונטציאל ה'מזרחי שלו'.

חידוש מאוחר לשיר, של ארז לב ארי, מתוך אלבומו 'האורח' שכולו מורכב משירי אריס סאן, מדגיש את הנוכחות שלו גם ברוק הישראלי עד היום, בעיקר בזרם המכונה 'רוק מזרחי'. נגינת הגיטרה של לב ארי בשיר מצביעה על ההשפעה של סגנון הגיטרה שהמציא אריס סאן, ופיתחו בן-מוש ויהודה קיסר, על ביצועים לגיטרה ברוק הישראלי של לב ארי, יהודה פוליקר, ברי סחרוף, חיים רומנו, דודו טסה ורבים נוספים - בגוון הצליל, בפראזות, בקישוטים ובטכניקת הנגינה. לב ארי התבטא על יצירת האלבום - "מאוד אהבתי את אריס סאן, אני חושב שבפעם הראשונה שראיתי גיטרה חשמלית, זה היה אצלו בידיים".⁶

מילים

הפזמונאי יובב כץ כתב לאריס סאן מילים בסגנון גבוה ופיוטי, בדומה לשירי הזמר הישראלי, עם תוכן אוניברסלי שחיבר את סאן היווני לשיר העברי בצורה טבעית. למעשה, השיר עוסק בנושא שהאוניברסליות שלו היא זאת שאפשרה את מהלך החיים של אריס סאן - המוזיקה.

בדומה לשירים כמו 'צל עץ תמר ואור ירח' ('ומנגינת כינור תקסים את הלב/עולה הצליל, רועד, שוקע/ על מיתרים נשפך הכאב), ו'ניצחת איתי הכל' ('תמיד את מנגנת, תמיד שלמה עם עצמך/ברוך את מלטפת את מיתרי אהבתך'), השיר עוסק במוזיקה עצמה, וביחסים בין האדם למוזיקה. השיר נוגע בנושא דרך ריבוי במטאפורות ובמסתוריוּת ('מכושף הלכתי אל הלילה עמהם', 'שקט כחול', 'הרוחות והטללים המגביהים וצוללים', 'צלילי הליל אספתי בתרמיל גדול').

בדומה לתחום הזמר העברי שבו פעל כץ, 'צליל הליל' גם הוא מאופיין בשפה פיוטית: ''עמהם', 'החלומות הנחלמים', 'אהבה טרופת דמים' הכוללת מילים ייחודיות כמו 'משכוני', 'מגביהים', 'טללים' - ריבוי המילה 'טל', 'מתיר' וסיר מילים ארכאי, הפוך מזה היומיומי: 'באו הצלילים', 'מכושף הלכתי', 'את צלילי הליל אספתי', 'את תרמילי אני מתיר'.

מילות השיר מציגות מערכת יחסים מסתורית ומורכבת בין האדם לַמנגינה:

במילות הבתים באמצעות צורה של המחָָזָה (הוא אכן היה גם מחזאי): הצלילים 'משכוני אחריהם', 'מכושף הלכתי אל הלילה עמהם', 'שקט כחול ריחף בעיר'.

בגשר ובפזמון באמצעות ניגודים והפכים שמתוארים יחד: 'המגביהים וצוללים', 'שיר של התקוות שלא יושגו לעולם', 'שיר של שמחה ויגונים'.

תפקיד הזר של אריס סאן

בספרה 'שיבתו של הקול הגולה: זהות מזרחית: פואטיקה מוזיקה ומרחב', חביבה פדיה מתארת את אריס סאן כמי שמילה את תפקיד 'הזר הקלאסי', כלומר זה שבזכות זרותו 'איפשר והציע' מאפיינים מזרחיים שעד אליו נדחו ע"י המיינסטרים והנרטיב הכללי שזיהה אותם עם הסכסוך היהודי-ערבי, וכמאיימים על דמות הצבר הישראלי.

פדיה מתארת, את הציטוט האייקוני בגרסה של סאן לשיר 'בומפם', את סולו הגיטרה וכותרת השיר של 'אינתא עומרי' של אום כלת'ום ועבד אל-והאב, ואת התרומה ללגיטמיציה של הז'אנר המזרחי תחת הכסות היוונית:

"הוא נתן דחיפה משמעותית לכל הסצינה של שנות ה‏70' ופריצתה של המוזיקה המזרחית בצליל המדומיין הים תיכוני, כשהחפלות המקומיות מהוות תחליף לטברנות היווניות".⁷

השיר 'צלילי הליל' מציג עוד שני מאפיינים שאריס סאן 'איפשר והציע' - אחד מהם הוא השימוש בסולם מזרחי מובהק - מקאם 'סבאח' ('צבא' בערבית, 'סבא' בטורקית) כפי שמתואר בראשית המאמר. השני הוא ה'תקסים' - אותו אלתור כלי ארוך, חסר משקל ומקצב ברור, ומשמש לפתיחה, בניית מתח וביטוי כֵּלי בשירים רבים של תרבויות המזרח. זהו עוד אלמנט שאריס סאן היה מהראשונים ששילבו בהקלטות מיינסטרים כפתיחה לחלק משיריו - ולמרות שאת 'צלילי הליל' הוא לא פותח בתקסים - בן-מוש פותח את הגרסה של חיים משה בתקסים בן דקה, שמציג את הסולם של ליין הגיטרה - 'סבאח'.

הערות ומקורות

1. פטימר, דודי. "במלאת 30 שנה למותו המסתורי: בחזרה לסיפור חייו של אריס סאן." מעריב ,23 ביולי 2022. https://www.maariv.co.il/culture/music/Article-933381-
2. פרץ, ד’ וגיגי, מ’ (2024). יוסף בן ישראל והיווצרות “המוזיקה המזרחית” ברדיו הישראלי. מסגרות מדיה, 25, 173-159. doi.org
3. Erez, Oded. Becoming Mediterranean: Greek Popular Music and Ethno-Class Politics in Israel, 1952–1982. PhD diss., University of California, Los Angeles, 2016. eScholarship. escholarship.org
4. שלומי רוזנפלד, "אריס סאן (4): הגל היווני של שנות השישים", אתר שלומי רוזנפלד, נצפה ב־27 ביולי 2026, shlomirosenfeld.co.il.
5. רגב, מוטי. כשהגיטרה מנסרת שיר געגועים: גיטרות חשמליות ומזרחיות בפופ־רוק הישראלי. רעננה: למדא עיון – הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה; שדה בוקר: מכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, 2023.
6. אלעד בילו, "ארז לב ארי ממציא את אריס סאן מחדש: לב ארי מוציא אלבום מחווה לאריס סאן עם הלחנים המקוריים אך טקסטים חדשים: 'האלבום חצי שלי'," כלכליסט, 17 באוקטובר 2018, calcalist.co.il.
7. פדיה, חביבה. שיבתו של הקול הגולה: זהות מזרחית – פואטיקה, מוזיקה ומרחב. רעננה: הקיבוץ המאוחד, 2016.