שיר החופה של יהודי תימן
"איילת חן" הוא פיוט של רבי שלום שבזי, משורר תימן במאה ה־17 (אתר הפיוט והתפילה: איילת חן). בקהילות תימן הוא נחשב לשיר הזאפה, שיר החופה, המרכזי: מלווים בו את החתן בשבת שבע הברכות, ונוהגים לשיר אותו גם בשעת החופה (ויקיפדיה: איילת חן).
לפי פירוש אתר הפיוט והתפילה, "איילת חן" הוא כינוי לשכינה על פי ספר משלי, השכינה עוזרת למשורר לעמוד בקשיי הגלות, והיין שבפיוט הוא משל ללימוד התורה (אתר הפיוט והתפילה).
ההקלטה של 1975
להקת צלילי העוד הוקמה ב־1974 בידי רמי דנוך, ובהרכב הראשון ניגן גם הגיטריסט יהודה קיסר (ויקיפדיה: צלילי העוד). הלהקה הקליטה קלטת והדפיסה ממנה עותקים לחברים, אחת הקלטות הגיעה לחברת התקליטים של האחים אזולאי, וב־1975 יצא התקליט הראשון של הלהקה ובו "איילת חן" (מעריב). לפי ויקיפדיה, התקליט "ביצוע מקורי תקליט מספר 1" יצא בפברואר 1975, ושיריו הושרו קודם לכן בחפלות ולא נכתבו במיוחד ללהקה (ויקיפדיה).
באותה שנה הוציאה להקת צלילי הכרם של דקלון ומשה בן־מוש אלבום בכורה עם אותם שירים, וכך נפתח ויכוח ארוך על זכות הראשונים. דנוך טען בראיון שצלילי העוד הקדימו בשלושה חודשים, וסיפר שהגיע לשירים האלה בילדותו ושבהקלטה שלו שר אותם כמו המקור (מעריב). לפי ויקיפדיה, "איילת חן" היה אחד מארבעת השירים שהופיעו אצל שתי הלהקות (ויקיפדיה).
ב־1984 הקליטה עפרה חזה את "איילת חן" באלבום "שירי תימן", לצד אם ננעלו (ויקיפדיה: שירי תימן). על דרכם של פיוטי שבזי אל הזמר הישראלי אפשר לקרוא בפרק שירת תימן.
