למה הלכת ממנו

ביצוע: טיפקס ושרית חדד
מילים: קובי אוז
לחן: קובי אוז
עיבוד: טיפקס
שנת היצירה: 1997
אלבום: נשיקה לדוד - טיפקס
כלי נגינה: תופים, גיטרות, אקורדיון, בס, דרבוקה, קלידים

מראשית דרכה, טיפקס פעלה להגשמת מטרה הנגזרת מהשם שלה - מחיקה. מחיקת גבולות בתוך הישראליות - בין מזרח למערב, בין תל-אביב ופריפריה, בין קיבוץ ועיירת פיתוח, הומור ורצינות, גבוה ונמוך, וכמובן, בין סגנונות מוזיקליים שונים. עם זאת, המחיקה של טיפקס לא נעשתה על-ידי בריחה מהשפעות וז'אנרים, אלא דווקא דרך הבלטתם - מזרחיים, ארץ-ישראליים, 'פופיים' וטרדניים - וערבוב מודע ומכוון שלהם לכדי תערובת חדשה.

ה''ערבוב"של טיפס החל כבר בשלב בחירת חברי הלהקה. קובי אוז, הדמות המובילה בהרכב והאחראי לרוב הלחנים והמילים, הגיע משדרות, בתור הקלידן הצעיר של להקת 'שפתיים' (שאז פעלה כלהקת חתונות) תוך שהוא הוא נושא את עיניו לסצנת המוזיקה התל-אביבית. אוז התחבר עם שני חברי קיבוצים שכנים - גל פרמן מנחל עוז (בס) ותמיר ימיני מרוחמה (תופים).¹ לתמהיל שדרות-קיבוץ הם צירפו את רמי יוסיפוב (גיטרה) מחולון, זה שמגיע מהעיר הגדולה.²

החל מהאלבום הראשון 'שביל קליפות הגרעינים', בשנת 1992, הם יצרו שירים מלאי ביקורת והומור, משחקי שפה, דימויים ודמויות, יחד עם ציטוטים ורפרנסים רבים, מוזיקליים ותרבותיים. כמו כן הם הרבו לשלב זמרות אורחות ששרו בסגנון מזרחי. עם השנים נוספו להרכב האקורדיון הדומיננטי של אורי מיילס, והעוד והכינור המזרחי של נוריאל עמר. כל אלה יצרו סגנון ועולם תוכן ייחודיים, פריפריאליים ועדכניים, שזכו להצלחה מיידית.

ב-1996 טיפקס הופיעו בחוף לבנון בכנרת. הופעת החימום הייתה של זמרת בת 17 אותה לא הכירו - שרית חדד. קובי אוז סיפר לאתר 'וואלה!':

"אני זוכר שמאחורי הקלעים שמעתי זמרת אדירה - אבל מה שהיה מדהים זה הקהל - הם השתתפו איתה, שרו, רקדו, מחאו כפיים - היא הפעילה אותם בביטחון שיא … כשהחימום הסתיים יצאה נערה קטנה שנראתה כאילו היא מוכנה לעוד מופע כזה - מיד אמרתי לגואטה (אבי גואטה, מנהלה של חדד לאורך רוב הקריירה - נ"מ) שהם עוד ישמעו מאיתנו."³

בעת ההיא חדד פעלה בסגנון המכונה 'מזרחית כבדה' או 'דיכאון'. רוב הלחנים לשיריה נלקחו מסגנון ה-'ארבסק' הטורקי, כולל 'שלום חבר' אותו ביצעה עם הזמר שריף שאותו ליוותה בהופעותיו. אלבומה הראשון זכה להצלחה בתוך סצנת ה'דכאון' הרחק מהמיינסטרים, ללא גישה לתחנות הרדיו המרכזיות. הנגיעה הראשונה של חדד עם המיינסטרים הגיעה דרך טיפקס, שלא שכחו מהמפגש בכנרת והזמינו אותה להתארח באלבומם החמישי 'נשיקה לדוד' - בשיר 'למה הלכת ממנו'.

על המילים והלחן - מדרש טיפקס

הגישה היצירתית של טיפקס להומאז'ים, משמעויות חבויות, ורפרנסים מוזיקליים ומילוליים מאפשרת באופן טבעי פרשנויות וניתוחים רבים. אוז מסביר בעצמו בפודקאסט בערוץ 'רלוונט!':

"אני באופן עקרוני באמת מאמין ששירים צריכים להיות קצת קשים… צריכים להחביא המון סודות, המון ציטטות, המון דברים. כמו דף גמרא"⁴

במקרה של 'למה הלכת ממנו', הרפרנסים הראשונים מופיעים כבר בשם השיר ומהבית הראשון -

למה הלכת ממנו איך עזבת אותנו
אנו שואלים כל פעם מחדש
מה מה לא עשינו השקנו וקיוונו
סתם פתאום עזבת

כפי שמעידים אוז וגל פרמן, בעקבות משבר יצירתי האלבום 'נשיקה לדוד' נעשה כמעין 'שדרוג' של האלבום הקודם 'החיים שלך בלאפה', בניסיון לקחת כל שיר מהאלבום הקודם ולייצר מהנוסחה שלו שיר מוצלח יותר. ממש 'שיר מול שיר', ואכן, קיים דמיון רב בין הנגינה בשירי הפתיחה 'ספור עד עשר' מול 'אל תשכחי לזכור אותי', או הלחן ברצועה השלישית 'איזה עולם' מול 'מה 'עשית'.⁵

השיר המקביל מול 'למה הלכת' הוא הלהיט 'יש לי חברה'. ניתן לזהות את הדמיון המוזיקלי כבר בפתיחה - צליל האקורדיון הדומיננטי שנוצר ב'יש לי חברה' ע"י שלישיית מפוחיות הוחלף בפתיחת אקורדיון, כמו גם סגנון הטקסט "יש לו חברה, והיא מהממת, והוא אוהב אותה בלב" הפכה לסגנון הכתיבה של הבתים בשיר 'למה הלכת', באופן שבו שניהם כתובים בגוף שלישי.

קשה להתעלם גם מהשיר השמיני באלבום הקודם (החיים בלאפה) - 'למה הלכת ממני?' - אותה כותרת, רק בגוף ראשון. יחד עם שינוי ההטייה - ב'למה הלכת ממנו' (באלבום נשיקה לדוד) אוז המיר את כאב הנטישה הפרטי לכאב ציבורי, של עיירה שכואבת את עזיבת אחת מבנותיה לטובת העיר הגדולה. נושא זה, פריפריה-מרכז, הופך באמצעות השיר למרכזי וגלוי דרך הטקסט, הלחן והעיבוד.

רפרנס נוסף נמצא במילה 'השקנו' והוא מצביע ל'מרלן' של זוהר ארגוב, שיר נוסף על כאב ונטישה - "השקיתי וטיפלתי בה כל רגע מחיי".⁶ זהו אחד הרמזים ששותל אוז, בתוך עיבוד הגיטרה-אקורדיון, לכך שהעיירה היא מזרחית. היחס המתוחכם של אוז בין מילים ללחן מודגם בשינוי הסולם בשירה במילה 'השקנו' מסולם מינורי אל מודוס מזרחי יותר - 'כורד'⁷. את המילה המסיימת את הבית - 'עזבת' - אוז מקשט ע"י מקאם ערבי מובהק אף יותר, 'צבא', וכך מוביל בצורה הדרגתית לפזמון המזרחי של שרית חדד.

הייתי חלשה הייתי עצובה
הייתי גלמודה לא יכולתי להתפתח
הייתי בוכיה הייתי עלובה
היה לי פוטנציאל ודי

בפזמון הראשון, הדוברת מתנצלת ומתגוננת. השירה המזרחית המסתלסלת של חדד, רבעי-טונים, והעיבוד שמדגיש את הדרבוקה על חשבון גרוב התופים מסמנים את הדוברת כאחת שבאה מהעיירה, והיא מזרחית אסלית, על אף ניסיון העזיבה שלה. רפרנס זה מצביע על שרית חדד עצמה - בחורה מחדרה המחפשת את הדרך ללב המיינסטרים. חדד אף ציינה זאת בראיון ל'וואלה!', בקשר למפגש שלה עם אוז:

"על ההתחלה היה חיבור מדהים, הרגשנו שאנחנו מבינים אחד את השנייה, דיברנו הרבה על הפריפריה ועל המקומות הקטנים שהגענו מהם, שכולם מכירים את כולם - ואני חושבת שבעקבות הסיפור הזה הוא כתב את 'למה הלכת ממנו".⁸

מהבית השני אפשר להבחין כבר בביקורת גם כלפי עיירת הפיתוח עצמה -
למה עזבת ת'גבר הוא היה בסדר
הוא היה עושה לך בית וילדים
השעון שלנו דופק בביולוגית
והראש שלך עובד בעיונית

אפשר לראות בקהילתיות, המסורתיות, והנאמנות של העיירה כאלמנטים מגבילים, מקטינים. לא נראה שהם רוצים שהאשה תתפתח ותגשים את עצמה, אלא, שתישאר בעיירה, תתחתן ותביא ילדים - כמו כולם. שורות אלה מתכתבות עם הביוגרפיות של אוז כיליד שדרות שחלם על תל-אביב, ושל חדד, שהוריה אסרו עליה לעסוק בשירה ולצאת להופעות.

בפזמונים הבאים, חדד מפסיקה להתנצל ומנמקת את העזיבה שלה -
רציתי חופשיות רציתי התקדמות
רציתי להצליח גם לעבוד גם להרוויח
רציתי תל אביב ולאמץ תחביב
רציתי מטרה ודי

תל אביב היא מוטיב חוזר בשירי הלהקה, המניע את השיח על פריפריה ומרכז. ב'תחנה הישנה' אוז מרגיש תחושות מנוגדות כלפי "תל אביב המבריקה" - "פתאום אני שייך ולפעמים אני אחר", בשיר 'הדואר בא' היא מעוררת עניין וסקרנות. בפזמון האחרון של 'למה הלכת ממנו' תל אביב מספקת "הרפתקאות", "גברים עם קוקיות" וחברה גבוהה -"היי-סוסייטי(ם)", אך גם משבר זהות - "חיפשתי את עצמי מעבר לראי, ולא ראיתי כלום".

הבית האחרון, בדואליות אופיינית ללהקה, מקבל תפנית עם עיבוד שקט ונוגה, ברקע מאוול רגשני של חדד. האווירה ההומוריסטית ה'חפלתית' הופכת לעצובה, והביקורת הופכת לאמפתיה -

העיירה דומעת רק מתגעגעת
כל הילדים עוזבים ולא חוזרים

אך שניות הסיום עוברות טוויסט נוסף, וברגע הציפייה לסוף העצוב של השיר - הדרבוקה, הגיטרה, והתופים חוזרים למס' שניות אינטנסיביות וכאוטיות, ובסופן 'קריצה' באקורד מז'ורי עם אפקט פעמונים.

תו תקן

התקופה בה יצא הדואט לאור, והאפקט של שיתוף הפעולה בין טיפקס וחדד על הקריירה שלה, הם חלק מתהליך רחב יותר שהתרחש באותה התקופה. חוקרים מציינים את השנים האלה כ"קו פרשת המים"⁹ של המוזיקה המזרחית הפופולרית, שבו זמרים מהז'אנר המזרחי שברו את תקרת הזכוכית בדרכם לצמרת ההשמעות והמכירות, ולהתבססות בלב המיינסטרים.

יתכן והמוכנות הציבורית לעניין שינוי הקונצנזוס הזדקקה לאמנים-מתווכים בין המזרחיות לבין 'המוזיקה הישראלית' של אותה התקופה. אמנים שכבר התבססו במיינסטרים נתנו 'תו תקן', מוזיקלי ואף תדמיתי, שתרם להכרה הציבורית והממסדית של אותם זמרים.

המקרה הבולט מסוג זה הוא הקשר בין אייל גולן לאתניקס (זאב נחמה ותמיר קלינסקי) שעיבדו, כתבו והלחינו כמעט את כל השירים באלבומים השלישי, הרביעי, והחמישי של גולן. אלבומים אלה הם יותר 'פופיים' עם פחות אלמנטים מזרחיים – והם אלה שהביאו אותו מהשוליים אל המיינסטרים.

יחס דומה, פחות הדוק הוא של טיפקס ושרית חדד. קובי אוז כתב, הלחין, ועיבד את רוב השירים באלבומים של חדד - 'לעשות מה שבא לי' (2000) ו-'אשליות מתוקות' (2001), ביניהם 'יאללה לך הביתה מוטי' שזכה בשיר השנה במצעד השנתי העברי של רשת ג'.¹⁰ קשרים דומים באותה תקופה היו בין עמיר בניון ומיכה שטרית (שטרית הפיק את שני אלבומיו הראשונים של בניון) ובין שמעון בוסקילה לשלמה ארצי ומשה לוי.

הדואט היה כלי משמעותי בתהליך הקבלה למיינסטרים שהזמרים המזרחיים הצעירים היו זקוקים לו, והוא התקיים בכל הדוגמאות הנ"ל - 'צאי אל החלון' של אתניקס וגולן, 'עלש' של ארצי ובוסקילה, 'שמחות קטנות' של שטרית ובניון, וכמובן - למה הלכת ממנו, עליו כתב הסוציולוג מוטי רגב -

"הוא אחד הביטויים השלמים לאמירה המוזיקלית –
תרבותית של טיפקס ולאמצעי ההבעה הדואליים שהיא ממומשת באמצעותם .
זהו דואט בין קובי אוז לשרית חדד, זמרת שהייתה בראשית דרכה, כמעט
אלמונית, בעת הקלטת האלבום ומזוהה בעיקר עם "הגל הטורקי" בפופ הים –
תיכוני. השתתפותה באלבום של טיפקס , בשיא ההצלחה של הלהקה, תרמה
רבות להזנקת הקריירה שלה אל פופ ים-תיכוני מרוכך, מיינסטרימי, ואל
קהלים נרחבים".¹¹

הערות ומקורות

1. כבר לא יורד בתחנה הישנה”, עדי (דוד) אהרון, 05.04.2021, מגזין ברסלב” breslev.co.il
2. עמוד האינסטגרם של ההרכב instagram.com
3. שלום ותודה: 20 שנה ללהיט ששינה לנצח את פני הפופ הישראלי”, נדב מנוחין, 26.02.2021. אתר ‘וואלה!’ ” e.walla.co.il
4. מתוך הפודקאסט ‘בקסטייג עם יסמין ישבי’ - פרק 2, ערוץ הטלויזיה והיוטיוב של המיזם ‘רלוונט’ youtube.com
5. מתוך הפודקאסט 'טיפקס: חיים בלאפה' - פרק 3, תומר קריב ודור סער מן, כאן פודקאסטים kan.org.il
6. ראה הערה 4.
7. הצליל רה, הדרגה השנייה של הסולם דו מינור, מונמך בחצי טון, בדומה למודוס 'פריגי'.
8. ראה הערה 3.
9. עודד ארז ואדווין סרוסי, מתוך - אין דבר כזה מוזיקה מזרחית : מסע אל ימיה הראשונים של המוזיקה שחוללה מהפכה תרבותית בישראל / איימי הורוביץ ; מאנגלית: יניב פרקש. הקיבוץ המאוחד 2024. (עמ' 247)
10. ראה הערה 3.
11. רגב, מוטי. כשהגיטרה מנסרת שיר געגועים : גיטרות חשמליות ומזרחיוּת בפופ־רוק הישראלי. מכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות 2023. (עמ' 96)